אנשי קבוצת פרוטקטיב אדג׳ הולכים לישון השבוע במוסדות התרבות הרדומים בתל אביב: מוזיאון תל אביב, תיאטרון הקאמרי, ספריית בית אריאלה והמשכן לאמנויות הבמה (בית האופרה), כולם ניצבים שוממים וחשוכים במשך חודשים ארוכים. ״המהירות שבה אנחנו מוותרים על הרוח מדאיגה״, אומרת מיכל שמיר, אמנית בכירה וראשת בית הספר לאמנות וחברה במכללת ספיר.
בהיעדר לובי ועניין ממשלתי בתרבות, הענף נדחק לתחתית סדר העדיפויות. מוסדות התרבות ממוקמים בתחתית רשימת החזרה לפעילות במשק, למרות שאין בהם סיכון אפידמיולוגי ואין סיבה רפואית למנוע את פתיחת מוסדות התרבות – סביבות מבוקרות ומרווחות, שבהן קל מאוד לפקח על שמירת כללי זהירות, ריחוק חברתי ומניעת סכנת הדבקה. המוזיאון והספרייה זכו לעדנה בחודשי הקיץ, בין הסגר הראשון והשני – ופתיחתם הוכיחה עד כמה הקהל צמא לתרבות.
״מוסדות התרבות הלכו לישון״, אומרים אנשי קבוצת פרוטקטיב אדג׳ – ארבע אושיות תרבות מתחומים שונים – שהחליטו לצאת בפעולת ״שינה הפגנתית״, במטרה להסב את תשומת הלב הציבורית לתרדמת שאליה נכנס עולם התרבות ולמצב הקטסטרופלי של אנשי המקצוע והעובדים בענפי התרבות השונים, רובם נמצאים בחל"ת כבר שמונה חודשים.
פרוטקטיב אדג׳, מימין: סהר עזימי, נירה יצחקי, רויטל בן אשר פרץ, יואב כהן, מיכל שמיר. צילום: אלה אורגד
בתאריכים 9-12 בנובמבר האמנים יתארחו וישנו בשקי שינה בחללים המיותמים של תיאטרון הקאמרי, בית האופרה, ספריית בית אריאלה ומוזיאון תל־אביב. ״בקאמרי תקבל את פנינו בערב השחקנית מיה דגן ובבוקר יעיר אותנו רמי ברוך בשירת ׳בוקר טוב, בוקר טוב׳ מהמחזה עוץ לי גוץ לי״, מתארת שמיר. יחד איתה ישנו חברי הקבוצה האחרים: הכוריאוגרף והרקדן סהר עזימי, האוצרת, יועצת ראש העירייה לאמנות וחברת מועצת העיר, רויטל בן אשר פרץ, ואמן הווידאו יואב כהן.
אליהם מצטרפת הגלריסטית נירה יצחקי, בעלת גלריה שלוש, שמייצגת את את הקבוצה מאז פעולתה הראשונה ב־2017, ועד האחרונה – ביוני השנה – כשהפעילו בית קפה בחלל הריק של החנות־קפה תולעת ספרים, שותפת הגלריה ברחוב מזא״ה 7, שנסגרה בגל הראשון של הקורונה. בינתיים עזבה גם הגלריה את המקום, והיא מחפשת מעון חדש.
בספרייה יפגשו הנמים את הסופר יהודה אטלס, שיקרא להם סיפור לפני השינה. במוזיאון תל אביב הציעה המנכ״לית, טניה כהן עוזיאלי, שישנו לרגלי פסל הכלב הכתום הענק של ג׳ף קונס – ללא עוררין היצירה היקרה ביותר שנמצאת כיום במוזיאון, ואחת האירוניות שבהן מסדרת ״סלבריישנס״, חגיגות. החגיגה שהייתה אמורה להתחולל סביב תערוכת קונס בישראל כבתה מיד עם פתיחתה, עם פרוץ המגפה במרץ.
מתוך Protective Edge בגלריה שלוש (צילום: מ״ל)
כדי לחדד את האבסורד יזכו אנשי פרוטקטיב אדג׳ לביקור פרוע של חברי קבוצת התיאטרון הסאטירי ציפורלה. בבית האופרה יפגשו את זמרת האופרה עידית זמיר. אחד האורחים שמתעתדים לחבור אליהם הוא ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שקורא לממשלה לפתוח את מוסדות התרבות ואת מקומות הבילוי, המשוועים לפעילות כלכלית ולפרנסה לעובדיהם.
הפעילות במסגרת ״ארט בי אנד בי״ תתקיים בין התאריכים 9-12 בנובמבר בין השעות 20:00 בערב ל-8:00 בבוקר. היא תתועד ותוקרן על קיר חיצוני של תיאטרון הקאמרי ובשידור לייב אונליין, ברשתות החברתיות של עיריית תל אביב ושל המוסדות המשתתפים.
העצבים החשופים של התרבות
״המהלך מנכיח את הריק, השיממון, העצב וחוסר האונים של היכלי התרבות המפוארים, אשר נותרו מיותמים ומרוקנים מתוכן ומקהל״, אומרים אנשי הקבוצה. ״בתקופה שבה מתערערת המסגרת של המשפחה הגרעינית, נגזל מאיתנו ערך החיברות, השיח וההתגודדות האנושית, יש כמיהה להתקרבות והתכרבלות. הצצה לתוך המצב האינטימי של אמנים ישנים בחללי הרוח הלאומיים מכוונת זרקור אל העצבים החשופים של עולם התרבות כיום״.
״פרוטקטיב אדג׳״ (Protective Edge) השם הלועזי של מבצע צוק איתן, היה הכינוי שבחרו אנשי הקבוצה ל״מבצע״ הפלישה הראשון שלהם, בגלריה שלוש בתל־אביב. הם חברו לסיעור מוחות משותף, שהוביל ליציאה מאזורי הנוחות של כל אח מהם ולטשטוש גבולות בין תחומי אמנות שונים. בפעולותיהם הם מבקשים לחתור תחת הרגלי הצפייה והצריכה המקובלים בגלריה, במוזיאון, בתיאטרון ובקולנוע, תוך שהם מציעים תבניות חדשות.
הם משקפים התבוננות נוקבת על המציאות החברתית והפוליטית ועל מנגנוני הכלכלה של השדה החברתי־אמנותי. הגשת התכנים נעשית ברוח הומוריסטית־מתעתעת, על גבול הטראגית ומהלכת על חבל דק הנמתח בין אמת לבדיה. המסגרת היצירתית מאפשרת להתריס, להתקומם, להעלות שאלות ו״ללכת על הקצה״.
״זה אולי נשמע ספונטני אבל זו פעולה מהודקת ומדוייקת. חשבנו על דברים כאלה בעבר, אבל עכשיו זה יותר אקוטי, המצב של ההיכלים הסגורים, הבמות הענקיות המיותמות – יש בזה משהו עצוב ומצמרר. אחרי כל לילה כזה כל אחד מאיתנו יקום וילך לדרכו. לכל אחד מאיתנו יש לא מעט כובעים ואחריות״.
הפוסט ארט בי אנד בי: להעיר את התרבות מהתרדמת הופיע לראשונה ב-מגזין פורטפוליו.